יום שלישי, 22 בנובמבר 2011

סיכום ספר דניאל

דניאל הוא יהודי שנחטף עם ילדים אחרים מארץ ישראל לבבל.
נבוכדנצר, מלך בבל, ערך משתה. בזמן המשתה הופיע כתובת מסתורית על הקיר. נבוכדנצר קרא לכל המכשפים והקוסמים בממלכתו אבל אף אחד מהם לא הצלךיח לפענח את הכתובת על הקיר.
הוא קרא לדניאל, החכם היהודי, כדי שיפענח את הכותבת. דניאל פתר את הכתובת כי היא היתה כתובה בעברית.
נבוכדנצר חלם חלום ושכח מה קרה בו אבל רצה לגלות מה הפירוש שלו. כל הקוסמים והמכשפים ניסו ולא הצליחו ולכן קרא נבוכדנצר לדניאל.
בחלום נבוכדנצר רואה פסל המורכב מארבעה חלקים המתנפץ על ידי אבן שנהפכת להר גדול. פתרונו של דניאל הוא שהפסל מסמל ארבע מלכויות – ראשו של הפסל הוא מלכות נבוכדנצר, ושאר חלקי גופו שלוש מלכויות נוספות. האבן מסמלת את מלכות האלוהים שתשלוט לנצח. לאחר שדניאל פותר את החלום של נבוכדנצר, נבוכדנצר כל כך מתפעל מדניאל עד שהוא מבקש לנסך לו מנחה, ולסגוד לו כאילו היה אל. לאחר מכן פותר דניאל חלום נוסף לנבוכדנצר וגם חלום זה עוסק בנבוכדנצר עצמו - החלום מתאר את שאיפתו למלוך על העולם כולו, עד כדי האלהת עצמו, ואת עונשו של נבוכדנצר על שאיפתו זאת - נבוכדנצר ייתקף בשיגעון ויצא להתגורר עם חיות היער. עיקר המסר של דניאל הוא שהשלטון המוחלט הוא ביד אלהים לבדו.
דניאל נשלח לגוב האריות בגלל שהפר את החוק של נבוכדנצר שאומר שאסור לעבוד אף אחד אחר חוץ מנבוכדנצר עצמו (בגלל שדניאל יהודי הוא עובד את ה').
לא בטוח שהתרחש נס בגוב האריות כי דניאל היה יכול חשוב והיה יכול "לרמות": לפטם את האריות, לא לשחרר אותם לגוב, להרוג אחד ולהפחיד את השאר, וכו'.